פחות לפח, יותר לצלחת: איך לצמצם בזבוז מזון בבית ולחסוך בהוצאות
משקי בית זורקים כמויות גדולות של מזון ראוי. כך מתכננים קניות, מאחסנים נכון ומבשלים משאריות, וחוסכים כסף וגם עוזרים לסביבה.
כמעט בכל בית יש את הרגע הזה: פותחים את המקרר וגילוי לא נעים מחכה במגירת הירקות או בקופסה שנשכחה מאחור. לחם שהתעפש, ירקות שהתרככו, יוגורט שעבר את התאריך. כל אחד מהפריטים האלה נראה זניח, אבל כשמחברים אותם לאורך חודש ושנה מגלים שחלק לא מבוטל מהקנייה השבועית מגיע ישירות לפח. הבשורה הטובה היא שבזבוז מזון ביתי הוא אחת הבעיות שהכי קל לטפל בהן, בעזרת כמה הרגלים פשוטים.
למה זה חשוב
הסיבה הראשונה והמוחשית ביותר היא כלכלית. כל מוצר שנזרק הוא כסף ששולם ולא נוצל. ביוקר המחיה הישראלי, צמצום הבזבוז הוא דרך לחסוך בלי לוותר על איכות או על כמות האוכל שאוכלים בפועל. משפחות שמתחילות לעקוב אחרי מה שהן זורקות מופתעות לא פעם מהסכומים.
הסיבה השנייה היא סביבתית. מאחורי כל מוצר מזון עומדים משאבים רבים: מים, אדמה, אנרגיה, דלק להובלה וחומרי אריזה. כשהמזון נזרק, כל המשאבים האלה מתבזבזים יחד איתו, ופסולת אורגנית שמגיעה להטמנה תורמת לפליטת גזי חממה. צמצום הבזבוז בבית הוא צעד סביבתי שכל אחד יכול לעשות מיד.
ויש גם היבט ערכי. במסורת היהודית קיים האיסור על בל תשחית, ורבים מרגישים אי נוחות אמיתית כשהם זורקים אוכל טוב. ההרגלים שנפרט כאן עוזרים ליישב את הפער בין הכוונה הטובה לבין מה שקורה בפועל במטבח.
תכנון לפני הקנייה
רוב הבזבוז מתחיל בסופר, כשקונים יותר ממה שבאמת צריך. מבצעים של שלושה במחיר שניים, מוצרים שנראים מפתים ברגע וקנייה בלי רשימה הם המקור העיקרי לעודפים. לפני כל קנייה כדאי להציץ במקרר, במקפיא ובמזווה ולבדוק מה כבר יש.
תפריט שבועי פשוט, אפילו של ארבע או חמש ארוחות עיקריות, מאפשר לקנות בדיוק את מה שצריך. כדאי לתכנן כך שמרכיבים חוזרים על עצמם: אם קונים צרור כוסברה לתבשיל אחד, משלבים אותה גם בסלט או ברוטב באותו שבוע. כך שום דבר לא נשאר תלוי באוויר.
מבצעים הם רק משתלמים אם באמת משתמשים בכל הכמות. מוצרים שמחזיקים זמן רב, כמו אורז, פסטה, שימורים ומוצרי ניקיון, מתאימים לקנייה בכמויות. ירקות עלים, פירות רכים ומוצרי חלב טריים עדיף לקנות בכמות שמתאימה לכמה ימים בלבד.
אחסון נכון מאריך חיים
הרבה מזון נזרק לא כי לא רצינו לאכול אותו, אלא כי הוא התקלקל לפני שהגענו אליו. אחסון נכון יכול להאריך משמעותית את חיי המדף של מוצרים רבים. עלי ירק ועשבי תיבול נשמרים טוב יותר כשהם עטופים במגבת נייר לחה בתוך קופסה סגורה. גבעולי פטרוזיליה או כוסברה אפשר להעמיד בכוס מים במקרר, כמו זר פרחים.
כמה כללים בסיסיים שכדאי להכיר:
- עגבניות, בננות, אבוקדו לא בשל ותפוחי אדמה שומרים מחוץ למקרר.
- תפוחי אדמה ובצל מאחסנים בנפרד, כי יחד הם מתקלקלים מהר יותר.
- לחם שלא ייאכל תוך יום או יומיים פורסים ומקפיאים, ומוציאים פרוסות לפי הצורך.
- שאריות מבושלות מעבירים לקופסאות שקופות, כדי לראות אותן ולא לשכוח.
- מסדרים את המקרר לפי שיטת ראשון נכנס ראשון יוצא: מוצרים חדשים מאחור, ישנים מקדימה.
כדאי גם להכיר את ההבדל בין תאריך אחרון לשימוש, שמתייחס לבטיחות ויש להקפיד עליו במוצרים מתכלים כמו בשר, עוף וחלב, לבין סימונים שנוגעים בעיקר לאיכות במוצרים יבשים. במקרה של ספק, תמיד עדיף לנהוג בזהירות.
המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם
המקפיא הוא הכלי החשוב ביותר במלחמה בבזבוז. כמעט כל מזון שעומד להתקלקל אפשר להציל באמצעותו: בננות בשלות מדי מקלפים, פורסים ומקפיאים לשייקים ולעוגות. עשבי תיבול קוצצים ומקפיאים בתבנית קרח עם מעט שמן זית. שאריות של תבשיל או מרק מחלקים למנות אישיות ומקפיאים לימים עמוסים.
חשוב לסמן כל שקית או קופסה בתוכן ובתאריך. מקפיא מלא בשקיות לא מזוהות הוא רק דרך אחרת לזרוק אוכל, באיחור של כמה חודשים. רשימה פשוטה מודבקת על דלת המקפיא עוזרת לדעת מה יש בפנים ולהשתמש בזה בזמן.
גם מצרכים שנראים לא מתאימים להקפאה מפתיעים לטובה. גבינה צהובה מגוררת, רסק עגבניות שנשאר בקופסה, חלב לבישול וביצים טרופות נשמרים היטב במקפיא ומשמשים אחר כך לבישול ולאפייה.
בישול משאריות
המטבח הישראלי והים תיכוני מלא במנות שנולדו בדיוק מהצורך לנצל שאריות. פרנץ׳ טוסט מחלה של שבת, פטוש מפיתות של אתמול, פריטטה מירקות שנשארו ושקשוקה מעגבניות רכות מדי. ירקות שהתרככו מתאימים מצוין למרק, לרוטב עגבניות או לקציצות ירקות.
שיטה פשוטה היא להקדיש ערב אחד בשבוע לארוחת ניקוי מקרר. מוציאים את כל מה שצריך להיגמר ובונים ממנו ארוחה: קערות עם אורז ושאריות חלבון וירקות, פשטידה, פסטה עם מה שיש, או פשוט מגש של כל השאריות שכל אחד בוחר ממנו. ילדים לרוב אוהבים את הגיוון.
גם קליפות וגבעולים יכולים לקבל חיים חדשים. קליפות של ירקות שורש, קצוות של בצל וגבעולי פטרוזיליה אפשר לאסוף בשקית במקפיא, וכשהיא מתמלאת לבשל מהם ציר ירקות ביתי לבסיס של מרקים ותבשילים.
מה עושים עם מה שבכל זאת נשאר
גם בבית המתוכנן ביותר יישארו קליפות, גרעינים ושאריות שלא ניתן לאכול. כאן נכנס הקומפוסט. ברשויות מקומיות רבות קיימים פחים חומים להפרדת פסולת אורגנית, ויש גם קומפוסטרים ביתיים או קהילתיים בגינות שכונתיות. הפרדה כזו מקטינה את כמות האשפה המעורבת ומחזירה חומרים מזינים לאדמה.
אוכל טוב שלא תצליחו לאכול, כמו מגשי אירוח שנשארו אחרי אירוע, אפשר לפעמים לחלק לשכנים או להעביר לארגונים שאוספים מזון ומחלקים אותו. כדאי לבדוק מראש איזה מזון הם מקבלים ובאילו תנאים.
לסיכום, צמצום בזבוז מזון לא מחייב מהפכה. רשימת קניות, אחסון נכון, שימוש חכם במקפיא וערב אחד בשבוע של בישול משאריות מספיקים כדי להוריד משמעותית את כמות האוכל שנזרק. התוצאה היא חיסכון כספי מורגש, מקרר מסודר יותר ותחושה טובה שאתם עושים משהו קטן ואמיתי למען הסביבה.