עומס חדשות ובריאות נפשית: איך נשארים מעודכנים בלי לשקוע בחרדה
התראות בלי הפסקה וגלילה אינסופית משפיעות על מצב הרוח ועל השינה. כך בונים הרגלי צריכת חדשות בריאים יותר, לכם ולילדים.
ישראלים נחשבים לאחד הציבורים הצורכים חדשות בתדירות הגבוהה ביותר. מהדורות על השעה, התראות בטלפון, קבוצות ווטסאפ ששולחות עדכונים כל כמה דקות ורשתות חברתיות שמציגות את האירועים בזמן אמת. ברור למה: במדינה שבה אירועים ביטחוניים ופוליטיים משפיעים ישירות על החיים, הרצון להיות מעודכן הוא טבעי ולעיתים גם הכרחי. אבל צריכה בלתי פוסקת של חדשות קשות גובה מחיר נפשי, ורבים מרגישים אותו בלי לזהות את המקור.
מה קורה לנו כשאנחנו לא מפסיקים לגלול
המוח שלנו בנוי להגיב לאיומים. כשאנחנו נחשפים שוב ושוב לתמונות ולדיווחים על אסונות, אלימות או סכנה, מערכת הדחק מופעלת, גם כשהאירוע רחוק מאיתנו. בטווח הקצר זה מתבטא בדריכות ובמתח. בטווח הארוך, חשיפה מתמשכת עלולה לתרום לעייפות, קשיי שינה, עצבנות, ירידה בריכוז ותחושה כללית של חוסר אונים.
לתופעה של גלילה כפייתית בחדשות רעות יש אפילו כינוי באנגלית, דומסקרולינג. היא מתרחשת כשאנחנו ממשיכים לחפש עדכונים, גם כשכבר אין מידע חדש, מתוך תחושה שאם רק נדע עוד קצת נרגיש בטוחים יותר. בפועל, התחושה הפוכה: ככל שגוללים יותר, החרדה גדלה.
חשוב להבחין בין להיות מעודכן לבין להיות מוצף. מידע שעוזר לנו לפעול, כמו הנחיות התגוננות, הוא חיוני. חזרה אינסופית על אותם פרטים, בגרסאות שונות ועם פרשנויות מבהילות, כבר לא מוסיפה ידע אלא רק מתח.
לזהות את הסימנים אצלכם
הצעד הראשון הוא לשים לב. כמה פעמים ביום אתם בודקים חדשות? האם אתם פותחים את הטלפון לבדוק עדכונים מיד כשאתם מתעוררים ורגע לפני השינה? האם אתם מרגישים מתוחים, עצובים או כועסים אחרי שגללתם? האם אתם מתקשים להתרכז בעבודה או בשיחה כי המחשבות חוזרות לאירועים?
סימנים נוספים יכולים להיות קשיי הירדמות, יקיצות בלילה, כאבי ראש, תחושת עייפות מתמשכת או הימנעות מפעילויות שבעבר נהניתם מהן. אם אתם מזהים כמה מהם, ייתכן שהגיע הזמן לשנות את הרגלי הצריכה.
אם התחושות הקשות נמשכות זמן רב, פוגעות בתפקוד היומיומי או מלוות במחשבות קשות, חשוב לפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש. קופות החולים וגופים נוספים מציעים קווי תמיכה וטיפול, ואין שום סיבה להתמודד לבד.
לבנות הרגלים חדשים
המטרה אינה לנתק את עצמכם מהעולם, אלא לקחת שליטה על אופן הצריכה. כמה הרגלים שעוזרים לרבים:
- לקבוע זמנים מוגדרים לבדיקת חדשות, למשל פעם בבוקר ופעם בערב.
- לכבות התראות של אפליקציות חדשות, ולהשאיר רק את ההתרעות החיוניות לביטחון.
- לבחור מקור אחד או שניים אמינים, במקום לעבור בין עשרות ערוצים.
- להעדיף קריאה של כתבה מסודרת על פני צפייה בסרטונים קשים.
- להרחיק את הטלפון מהמיטה, ולהימנע מחדשות בשעה שלפני השינה.
- לצאת מקבוצות ווטסאפ שמפיצות בעיקר שמועות ותכנים קשים.
שינוי הרגלים לוקח זמן. בהתחלה תרגישו אולי דחף לבדוק בכל זאת, וזה בסדר. כדאי לשים לב לתחושה ולבחור, בכל פעם מחדש, אם הבדיקה הזו באמת נחוצה.
לאזן את התמונה
החדשות מציגות, מטבען, את מה שחריג, דרמטי ולעיתים קרובות שלילי. הן לא מספרות על אלפי הדברים הטובים שקורים כל יום: אנשים שעוזרים זה לזה, קהילות שמתארגנות, מדענים שמגלים, ילדים שגדלים. כדי לא לפתח תמונת עולם מעוותת, כדאי לאזן את הצריכה בתכנים מסוג אחר.
קריאת ספר, מוזיקה, טבע, פעילות גופנית ומפגשים עם חברים הם לא רק הסחת דעת, אלא כלים אמיתיים להורדת רמות הדחק. גם התנדבות ועשייה למען אחרים עוזרות להחזיר תחושה של משמעות ושליטה, במיוחד בתקופות קשות.
תרגילי נשימה, מדיטציה קצרה או הליכה של עשר דקות בחוץ אחרי צפייה בחדשות יכולים לעזור לגוף לצאת ממצב הדריכות. אלה כלים פשוטים, זמינים לכל אחד ולא דורשים ציוד.
ילדים ובני נוער
ילדים חשופים לחדשות יותר ממה שנדמה להורים. הם שומעים את הרדיו ברכב, רואים את המסך בסלון וקוראים הודעות בקבוצות של הכיתה. ילדים קטנים לא תמיד מבינים את ההקשר, ועלולים לחשוב שאירוע שמוצג שוב ושוב מתרחש שוב ושוב, או שהוא קרוב אליהם יותר ממה שהוא באמת.
כדאי להגביל את החשיפה של ילדים קטנים למהדורות ולתמונות קשות, ולשים לב למה שהם שומעים. עם ילדים גדולים יותר ובני נוער, כדאי לשוחח: לשאול מה הם יודעים, מה הם מרגישים, ולתקן מידע שגוי. חשוב לומר את האמת בשפה מותאמת לגיל, להדגיש את מה שעושים כדי לשמור עליהם ולהשאיר מקום לשאלות.
ילדים לומדים מהמבוגרים. הורים שמראים צריכה מאוזנת של חדשות, שמניחים את הטלפון בארוחת ערב ושמדברים על רגשות בפתיחות, מלמדים את ילדיהם הרגלים בריאים לחיים.
בתקופות של מתיחות
בזמני חירום הצורך במידע עדכני עולה, ובמקרים מסוימים הוא חיוני לביטחון. גם אז אפשר לשמור על איזון. ההנחיות החשובות מגיעות דרך ההתרעות והערוצים הרשמיים, ואין צורך לצפות בשידור רציף שעות על גבי שעות כדי לקבל אותן. אפשר להשאיר את ההתרעות פעילות ובמקביל לצמצם את שאר הצריכה.
בתקופות כאלה חשוב במיוחד לשמור על שגרה ככל האפשר: שעות שינה, ארוחות, קשר עם אנשים קרובים ופעילות גופנית. השגרה מעניקה תחושת יציבות לנו ולילדים.
לסיכום, אפשר להיות אזרחים מעורבים ומעודכנים בלי לשלם על כך במחיר הבריאות הנפשית. זמנים מוגדרים לחדשות, מעט מקורות אמינים, כיבוי התראות מיותרות, איזון עם פעילויות מטעינות ותשומת לב לילדים יוצרים מערכת יחסים בריאה יותר עם החדשות. וכשהעומס מרגיש כבד מדי, פנייה לאיש מקצוע היא צעד של כוח ולא של חולשה.